עיר מקראית

עיר מקראית היא יישוב עתיק המוזכר במקרא, הן בכתובים והן בכתובות חוץ מקראיות. ערים אלו נוסדו לאורך תקופה ארוכה, מהמאה ה-13 לפנה"ס עד המאה ה-1 לפנה"ס. הן שימשו כמרכזים פוליטיים, דתיים, כלכליים ותרבותיים, והיו ביתם של דמויות מרכזיות בנרטיב המקראי.

מאפיינים עיקריים:

שם תנ"כי, כגון ירושלים או חברון.
מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, כגון בקרבת מקורות מים או צמתי דרכים.
היסטוריה עשירה, הכוללת תהפוכות, כיבושים, בנייה והרס.
חשיבות דתית ותרבותית, כגון מקום קדוש או אתר עלייה לרגל.
ממצאים ארכיאולוגיים מגוונים, כגון שרידי מבנים, כלי חרס וכתובות.

(עדיין לא דורג)

 Loading ...